הסבר למצגת צעצועים בשבת
הסבר זה הוא חלקי ומתומצת. כל נושא במצגת הוא סוגייה הלכתית ענפה, שחלק מהשלכותיה למעשה קשור כמובן לצעצועים.
הרעיון ליצירת מצגת זו והלימוד בה, הגיע מתוך שבת שחווינו ונהנינו עם משפחת ברוך ושירן ממן מהדר גנים, בעל חברת רובוטיקה ומדע. http://www.kidsrs.co.il/
צעצועי תינוקות
רוב הצעצועים שלהם קשורים בהשמעת קול/צלצולים וכדו' או בחשמל.
במצגת הובאו עיקרי הסוגיות בנושאים אלו, תוך גדש על הלכה למעשה מהפוסקים האחרונים.
השמעת קול
1. לא בכלי שיר - איסור השמעת קול כדרך המשוררים (מותר כשאינו דרך שיר), או קשקוש לתינוק משום גזירה
2. בכלי שיר – אסור. גם לא דרך משוררים.
3. כמובן שאסור להרעיש ברעשן תינוק, אך האם מותר לטלטלו לצורך התינוק? (ביה"ל בסימן שמג מביא את הראשונים שמותר לתת איסור דרבנן לתינוק בידיים, וצ"ע אם זו דוגמה טובה כאן). אך ניתן לומר שמקסימום זה מוקצה כלי שמלאכתו לאיסור, ומותר לצורך גומ"ק. השש"כ התיר מטעמים נוספים, ומשנה הלכות התיר כלאחר יד כפי שהותר סיפוק כלאחר יד.
חשמל
שני סוגי חשמל:
"אש" חשמלית – נורת להט, גוף חימום וכדו'.
איסור דאורייתא משום "מבעיר" בהפעלתם.
מכשירים שאינם "אש" – (רוב צעצועי הילדים):
לחזו"א – איסור דאורייתא בהפעלת הזרם – בונה.
לבית יצחק – איסור דרבנן של מוליד.
שיטת הרב קוק: כל זרם חשמל דינו כאש, וכל הפעלת חשמל דינה כהבערה (איסור דאורייתא).
הרה"ג אשר וייס – יש להחזיק כל סגירת מעגל חשמלי כדאורייתא (וכן כתב ה"אחיעזר") משום מכה בפטיש.
(להרחבה והעמקה בהבדלים בינהם, נפק"מ, הבדלים סייגים וכו'.. כדאי לשמוע את שיחות הרבנים מתוך כנס שלזינגר התש"ע באתר ישיבת בית אל.)
(כידוע, מו"ר הרב לבנון פוסק כשיטת הרב קוק זצ"ל, ואמר שלעתיד לבוא כולם יודו לו........)
צעצועי ילדים
לגו – בונה וסותר
1. מיטה של פרקים – דבר שדרכו להיות מהודק (ע"פ הוספת הרמ"א, אך החזו"א מתיר כפשט השו"ע שמותר ברפוי ע"ש), לכן אסור להדק.
2. כוס של פרקים – בה אין חשש תקיעה.
3. מג"א - כוסות של הברגה אסור אפילו רפויים, אך כיסויי כלים מותר.
4. שו"ע הרב – כיסויי כלים מותרים משום שאינם עשויים לקיום כלל.
5. הגר"ע יוסף – אדם מצווה על בניו הקטנים. ולגו מותר.
6. יבי"א – מותר בטלטול גם למבוגרים. אך מבחינה חינוכית עדיף שלא יבנו בלגו. (בילקוט יוסף רצה לאסור, אך התיר בשארית יוסף מפני היבי"א).
בלונים
1. שש"כ אסר כשדרך לקשור והתיר כשיש פקק וכדו'.
2. שה"ל – נהגו שלא לנפחם, אך מותר לשחק בהם.
3.
מחיקה וכתיבה
1. רמ"א – אסור לשבר אותיות בעוגה.
2. דגו"מ מתיר.
3. לגבי אותיות בחודי דפיו של ספר – הרמ"א בתשובה התיר, ומשמע שאין איסור להפריד אותיות ולהרכיבם (יש איסור לכתוב, דהיינו לחבר את הדיו עם הדף). (ואפשר לומר שהרי מדובר שאינו מתכוון לכתוב ולמחוק אלא לפתוח ספר, אך הרמ"א בתשובה והט"ז מתייחסים לזה גם כן).
4. משנ"ב וח"א – חיבור אותיות כשמתקיים בעמדו אסור. ופאזל – לא מתקיים.
5. אג"מ אסר כשהאותיות נאחזות במקומן.
כדור – עיין מדוע חרב טור שמעון (אולי "עצירה אשמעלייה" – הכפר בדרך לעפרה)
1. השו"ע פסק שהוא מוקצה, ועיין במשנ"ב בטעמים.
2. הרמ"א מביא שנהגו להקל.
3. שה"ל – אינו מוקצה.
4. ילקוט יוסף – לספרדים להחמיר.
5. מו"ר הרב לבנון – מותר (גם לספרדים).
